לפני שבוע נסענו לים - נסיעה של עשרים דקות. בספסל האחורי ההמולה דועכת לאיטה.
על האמצעית אנחנו אומרים תמיד שהיא "מכונת שינה" רק מרגישה את חום המנוע ומרדימה את עצמה לאט לאט, אתה יכול ממש לראות איך היא מכניסה את עצמה "למצב שינה".
הבכורה.. אין מה לדבר - היא לא תרדם לפני שמונה וחצי בערב, בשום מקרה (כמעט) .
והצעיר - גם לו לא חסרה מיומנות - אם הוא לא מוצא מספיק עניין ואטרקציה בספסל האחורי - הוא מטה את הראש לשמואל (או ימין) מתרכז ולפעמים נרדם. השעה של היום אגב , לא תמיד משנה.
שלא תטעו.. עד לפני שנה לא היה פה לילה אחד רצוף שבו כל בני הבית ישנו ( כולל העובדה שגם לכלבה יש הפרעות שינה). אבל לשימחתנו הרבה פגשנו כמה קוסמות בדרך ( אני תמיד אשמח להמליץ לכם עליהן..) והיום כולם ישנים מעולה, בלילה . וכמו שהבנתם מוצאים בזה בילוי לעיתים גם ביום.
אז בשביל מה כל ההקדמה הזו על שינה? זה פשוט גרם לי להסתכל גם על שינה כדבר חברתי - כן שינה חברתית , יכולה לנבוע - משמעמום/מהעובדה שכולם ישנים לידך/ או סתם, בלי סיבה...
באכילה התופעה הזו , אני מניחה, מוכרת לכולנו. יש אוכל אוכלים .רעבים או לא , זה כנראה לא כל כך משנה.
גם אצל תינוקות אכילה חברתית זו תופעה מוכרת. תינוקות רבים שאוכלים בצורה לא עיקבית בבית עשויים להפתיע את כולם בהיכנסם לגן. תינוקות רבים מוכנים לאכול רק בגינה ליד בני גילם.
אבל היום יום של תינוקות לרוב מבוסס יותר על מנגנון בריא של רעב ושובע. אחד איכותי שיודע לסמן להם בדיוק מתי רעבים או שבעים.
כולם ודאי יודעים כמה קשה ל"שכנע" תינוק לא עייף לישון , כמה מניפולציות והתאמות זה מצריך - וכלל לא בטוח שבסוף ניסיון ההרדמה הזה יצלח.
גם באוכל. הניסיון להאכיל תינוק לא רעב - נועד לכשלון , וטוב שכך! כי אותו מנגנון השומר עלינו מפני אכילה שאינה תואמת את צרכינו - עובד מצוין אצל תינוקות .
נכון.. יש כאלו שאצלם הוא משובש - ונראה כי "הם אף פעם לא רעבים".
אך האמת היא שהמנגנון קיים, אך משהו כנראה גורם להם "להשתיק אותו" אולי שכנוע יתר מצד ההורה, אולי ההאכלה שאינה קשורה לרעב, אולי האכלת חלום בה רק נדמה לנו כי התינוק לא באמת יודע כי הוא אוכל.
וכשנראה לכם שהגיע השעה שיאכל, רק לפי השעה או מצב השמש בחוץ, שאלו את עצמכם אם הייתם מצליחים להרדים תינוק לא עייף. זה יזכיר לכם לא להאכיל תינוק לא רעב.
חג שמייח!!
עדי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה