כשהחיתולים ייצאו לי מהבית ( או מתי אני אוציא אותם..)

תינוקות מפחדים, ילדים מפחדים. 
אבל אין כמו פחדים הוריים. 
אותו חשש מוכר וידוע מרגע הגמילה המיוחל - האמנם ? מיוחל ? הרי להסתובב עם חיתול זה ללא ספק קל יותר מאשר למלא את התיק בבגדים להחלפה, תחתונים, מכנסיים קצרים , חולצות (למקרה שהמאורע יעלה גם כלפי מעלה..) שקיות לבגדים רטובים, סיר (כי רק ככה הילד אוהב) מגבונים והרבה הרבה סבלנות ...
שלא נדבר על אותו חשש מהספות החדשות .. או הספה החדשה שעוד לא נחנכה בכתם פיפי עליה. 

ובכל זאת הילד מבקש.. הוא לימד את עצמו את המילה סיר ( אע"פ שנזהרתם מלהכיר לו אותה..) הוא מוריד את המכנס לבד (וכבר קראתם שזה סימן די מוכר לבשלות לגמילה) והוא יודע לומר "ביי ביי" קקי....

אז מה בכל זאת כל כך קשה (לנו) בגמילה ? 
כנראה שקצת קשה לשחרר את הנוחות, או אולי את זכר התינוקות האחרון שנישאר לתינוק שלנו שגדל, או אולי חוויות הגמילה של הבכור עוד טריות מידיי בראשנו...


אני מודה.. יש בי קצת מהכל - קצת נוחות , קצת חששות , קצת רצון לעוד קצת מהתינוקות הזו...

ובכל זאת הוא מסמן.. וגם העולם מסמן לי - ואפילו הוזמנתי לאירוע השקה מיוחד של HUGGIES ( מפנק וטעים .. )
אין ספק, הקידמה הגיעה בכל עוצמתה גם לעולם החיתולים - וחיתולי הבד שאנחנו זכינו בהם (ובזכותם כנראה גם נגמלנו בגיל צעיר יותר) - כבר אינם מזכירם ולו בקצת את תחתוני ה Pull Ups  הנוחים והמאוד מקושטים שישנם. 
וברור שהקדמה ותחרות בין היצרנים גם לא מאפשרת לאף אחד להישאר מאחור.. הצרכים שלנון הצרכניים נחקרים ברמות השונות עד כדי הכי קטנות. כדי שבסוך יתקבל מוצר שאי אפשר באמת לסרב לו :) 

אז הבנתם.. גמילה מחיתולים זו לא המיומנות שלי (למרות שכל ילד מקדם אותי עוד קצת..) באוכל אני מבינה קצת יותר . 
זה גם אגב בכלל לא פשוט... גמילה מבקבוקים.. גמילה ממתקים .. גמילה מנשנושים ...

אבל כנראה שבסוף זו רק החלטה, 
וכשאחליט להגמל מהחיתול אני ממש אצליח :) והוא בטח יודה לי ...