שייקים אנשים וקשים

המתכוניה,כבר 10 חודשים

וכל בוקר אני מגיעה לכאן רעבה!

מתחילה את היום בקריאה של השאלות התגובות והמתכונים.

מה הסיכוי שאקום "ליישם" את אחד המתכונים אחרי שהתיישבתי?

קלוש...זה לא קורה,

היום הזה התחיל אחרת :)

----------------------------------------------------------------

שייקים ואנשים

רוב האנשים אוהבים את זה מאוד,זה קר זה מרענן ואפשר לכוון את הטעם!

הרבה אנשים לא יסכימו לאכול את זה עם כפית ( אולי כי זה מחזיר אותם עשרות שנים אחורה למחית שאכלו בגיל 7 חודשים, לכו תדעו מה זה בדיוק מעורר אצלם- ריח הבננה המעורב בתפוח)

הרבה אנשים יחפשו את מקור ה"מתוק" שיוכלו להוסיף למנה :

• תמר לשומרי הבריאות
• פקאן מסוכר לשומרים  על טעמים חזקים (מאוד)

אם השייק מכיל גם אגוזים (לא פקאן סיני)  או שקדים תקבלו מנה משביעה! ומזינה. שתו לאט ופתאום תרגישו את השובע.

------------------------------------------------------------------

שייקים ותינוקות

בעצם מה ההבדל בין אותה מחית בצלחת לזו שמגישים בכוס?

ההבדל הוא גדול!!

חווית האכילה היא שונה לגמרי, זו שתיה וזו אכילה מכפית.

חישבו גם על עצמכם, כמה יכולה  צלחת מסוימת, או כוס אהובה "לשנות" את טעמו של האוכל

זו התמודדות עצמאית לעומת ההאכלה (שבה התינוק פחות יוזם ויותר מגיב)

אבל הוא עוד לא שותה מקש!

ברור, אף תינוק לא נולד עם קש (של זהב) בפה.

אבל אפשר ללמד אותם!

מצרכים:

1 קש צר

מספרים

כוס קטנה

הכנה:

גוזרים את הקש לחצי

מניחים את הקש בתוך כוס עם מים ( בשביל הלמידה)

מניחים את האצבע מעל חלקו העליון של של הקש (כאשר הקש בתוך המים)

תוך כדי חסימת צידו העליון של הקש עם האצבע

מביאים את הקש לפיו של התינוק, ומשחררים את אטימת האצבע העליונה

הצלחתם! עכשיו התינוק יודע שיש בזה מים!

חזרו כמה וכמה פעמים על הפעולה, פתאום תבחינו כי הוא מתחיל לשאוב את המים בעצמו מהקש ולא מחכה כי רק יטפטפו לפיו.

משקאות סמיכים קשה יותר לשתות ועל כן התחילו בדלילים והתקדמו:)

מה בהרכב המנה ?

אם תרצו את השייק כארוחה:

המצרכים:

פירות

מקור שומן(אבוקדו/שקדים)

פרי מיימי יחסית שיאפשר את פעולת טחינת הפירות (מלון/תפוז)

ואם לא כארוחה?

אז כאן כבר יש קצת בעיה,

תינוקות שובעים מהרכב המנה, הם יכולים לזהות את תכולת המזון כך שמפעם לפעם שיחשפו לאותה המנה הם יזהו את יכולתה לגרום להם שובע.

נוסף לכך הם שובעים גם מנפח, תכולת הקיבה הקטנה מושפעת מאוד מנפח המזון/המשקה המוגש ועל כן קשה יהיה לצפות ממשקה סמיך שלא יתפוס מקום של ארוחה.

אם תרצו שמנה כזו לא תחליף ארוחה תצטרכו לתת כמות קטנה. זכרו שתינוק שכבר שותה מקש , עשוי לשתות בקלות כמות די גדולה בהשוואה לפרי טרי שהיה אוכל או מחית מכפית .

שתייה מקש יכולה לספק חוויה נעימה אצל המקדימים סביב 8 חודשים ואצל הרוב סביב 10 חודשים .

נסו ושתפו!!

עדי

בואו תראו עוד רעיונות למחיות ושייקים

המתכוניה מתכונים לתינוקות

דרסתי סלק :(

לפעמים אנחנו לא שמים לב כמה העולם המקצועי שלנו מקיף אותנו.

נגיד אורטופד שמזהה את כל "העקמות" שהוא רואה ברחוב,

מורות שמתקשות לשמוע היגוי לא נכון גם מחוץ לשעות העבודה

בעל עסק לקרמיקה שמזהה כל דגם של אסלה בשירותים ציבוריים

ועוד ...

אני רואה אוכל,

ילדים אוכלים בקניון,בגן שעשועים.

ערכים תזונתיים כמעט בכל דבר

פרצופים מלוכלכים מאוכל שמעוררים חיוך כשהם על פרצופו של תינוק

והשיא קרה לפני שבוע.. כשדרסתי סלק,

כן אפילו גלגלי המכונית שלי בחרו משהו מהעולם המקצועי שלי. 

לפעמים אני ממש רוצה לדעת מה העיסוק של כל אדם סביבי רק כדי להבין "איך לדבר אליו"

על סביבונים ושמחות - והאם צריך גם סוכריות?

מדורי האוכל והמתכונים גועשים ורוגשים לקראת החנוכה, במקביל לעלייה במגפת ההשמנה נראת מגמה ברורה של העדפת אפייה על פני טיגון - אז נכון שרוח החג "מצווה" עלינו לטגן, ובכל זאת הקילוגרמים העודפים והידיעה כי שמן טיגון אינו נמצא בין מזונות החובה בבטנו של כל ילד תינוק או מבוגר- מביאה לחיפוש אלטרנטיבות.

מסיבות חנוכה מזוהות כבר עם אותן שקיות ממתקים המחולקות בגני הילדים, או עם אותו מארז סופגניות "מפרגן" שהייתי נוהגת לקבל מצוות התינוקיה בגנים של ילדי
נראה כי אין אין חגיגה בלי איזו סוכריה /עוגיה /או וופל באריזה.
ואם נוכל לקנות את האריזה המוכנה ובכך גם לתרום לקהילה כלשהיא - אדרבא.
שלא תבינו לא נכון- אני מאמינה בחשיבות התרומה , אבל לא כאשר היא באה על חשבון מערכת העיכול של הילדים שלי.

מגפת ההשמנה ידועה ומדוברת, צבעי המאכל והשפעתם הרעילה גם היא ידועה.
עכשיו רק נשאר לחשוב על חלופה, שתשתמח כל ילד וילדה ומבלי להשפיע על רמות האנרגיה והסוכר הגואה בדמו של הילד שחוזר עם אותה השקית.

הנה מה שיצא כשהחלטנו בועד ההורים - כי אין צורך בממתקים ב"משלוחי" החנוכה של הילדים

לגבי התגובה של הילדים אין לי ספק, הם ישמחו יהנו ויתרגשו מהמסיבה ומנכוחותם של ההורים.
הלוואי והייתי כל כך בטוחה בכך שכל הורי הגן יעריכו את אותה שקית ללא ממתקים מנצנצים ומרשרשים בשקית ובבטן,
נחכה ונראה :)
חג שמח!!!

עדי

שירי חג

מחשבות שעלו לי - המערכת עם מיקי חימוביץ

התוכנית של מיקי חימוביץ -ששודרה בשבוע שעבר, יצרה במוחי פרקים לסידרת תכנים שלמה . 

והנה הפרק הראשון בתוכה - FAST FOOD

בעצם כולנו אוכלים פאסט פוד בצורה כזו או אחרת ( טוב נו כמעט כולנו..) השאלה מתחילה במה אנחנו בוחרים - איפה אנחנו מקצרים לנו את הדרך ובאיזה תדירות אנחנו עושים את זה ?
הבעיה באכילת פאסט פוד אינה ניכרת רק בהרכבו של המזון אלא נותנת ביטוי מאוד משמעותי גם לחווית האכילה .
אחת הדוגמאות המשמעותיות הייתה התוכנית הקיימת בארצות הברית - בה הילדים עוסקים בגינון במטרה לראות את התהליך המלא בו עגבניה מגיעה מהזרע לחדר האוכל. הם מטפלים בה בגינה אחרי שזרעו אותה ואין ספק שההענות והסקרנות שלהם כלפיה גבוה בהרבה משל אלו שרגילים כי העגבניות מגיעות ישירות מהסופר.

Baby Fast Food

לא פעם אמהות לתינוקות שואלות אותי לגבי מחיות מזון בצנצנת. תזונתית - ודאי אפשר למצוא מחית שמתקרבת באופן יחסי למקור. התנהגותי או רגשית - לטחון עבור התינוק את האוכל בידיעה כי הוא רואה שלרגע הבננה מונחת על השולחן ובהמשך היא מוגשת בצורה שטובה לו לאכילה - המסר שעובר בתהליך הזה חזק יותר מאשר הגשת מזון מקופסא.
(וזה לגמרה לא הופך אף אחד להורה פחות טוב אם הוא מגיש מזון מצנצנת אלא רק מנסה להרחיב את צורת המחשבה מאוכל להזנה..)

הנה השוואה על מחיות שכתבתי לפני כמה חודשים.

מדהים לראות כמה מהר תינוקות יכולים לזהות שקית חטיף מרשרשת - הם הרי מתים על שקיות! אבל העובדה כי על האריזה מצויר תינוק או שהחטיף ממותק ב"תינוקית" ברוב המקרים לא מצדיקה את אכילת החטיף.
אכילה נשנשנית - שייכת לעולם המבוגרים, הממהרים, הלא מספיקים , הפחות מחוברים לרעב ולשובע שלהם.
תינוקות .. להם יש זמן לאכול ואין צורך שינשנשו בשעה כזו או אחרת של היום 

פאסט פוד פעוטות

כל עוד יש לכם ילד אחד בבית - אין כל סיבה לקנות חטיפים, הוא לא רואה אתכם אוכלים חטיפים , אין לו אחים שאוכלים סביבו חטיפים וברוב המקרים אפשר להביא מאפה ביתי או פירות לגינת המשחקים בזמן שיתכן ויתקל בבני גילו האוכלים חטיפים בגינה.

דוגמא מאוד בולטת הייתה גם בתוכנית לגבי דגני הבוקר והיותם חטיפים לכל דבר ועניין. ועל כן גם מהם כדאי להמנע ככל שניתן. 

ומה עם מוצרי החלב ? נראה כי חלק מכל תפריט בסיס של פעוט אמור לכלול מעדן חלב , אז האמת היא שלא! או לא בהכרח. אם הפעוט או התינוק אוכל יוגורט טבעי ללא תוספות אז אין שום בעיה , אך אם הבחירה היא במעדנים ממותקים , אתם לגמרה יכולים להתיחס לכך כממתק. כן.
ועכשיו ודאי יש מי שקורא ואומר לעצמו - "אז מה היא רוצה שהילדים שלנו יאכלו?" אני רוצה שהילדים שלי ושלכם יאכלו אוכל אמיתי - כזה שנוצר כמה שיותר קרוב לצורתו האמיתית והגולמית . וכמה שפחות ארוז.
ואין לי ספק שאתם עובדים קשה ושעות ארוכות ( אגב.. גם אני!)
ובכל זאת קחו החלטה אחת לפחות! על פריט אחד שיצא החל מעכשיו מהתפריט או אולי כזה שיכנס יותר!

להרדים תינוק עירני, להאכיל תינוק לא רעב

לפני שבוע נסענו לים - נסיעה של עשרים דקות. בספסל האחורי ההמולה דועכת לאיטה.
על האמצעית אנחנו אומרים תמיד שהיא "מכונת שינה" רק מרגישה את חום המנוע ומרדימה את עצמה לאט לאט, אתה יכול ממש לראות איך היא מכניסה את עצמה "למצב שינה".
הבכורה.. אין מה לדבר - היא לא תרדם לפני שמונה וחצי בערב, בשום מקרה (כמעט) .
והצעיר - גם לו לא חסרה מיומנות - אם הוא לא מוצא מספיק עניין ואטרקציה בספסל האחורי - הוא מטה את הראש לשמואל (או ימין) מתרכז ולפעמים נרדם. השעה של היום אגב , לא תמיד משנה. 

שלא תטעו.. עד לפני שנה לא היה פה לילה אחד רצוף שבו כל בני הבית ישנו ( כולל העובדה שגם לכלבה יש הפרעות שינה). אבל לשימחתנו הרבה פגשנו כמה קוסמות בדרך ( אני תמיד אשמח להמליץ לכם עליהן..) והיום כולם ישנים מעולה, בלילה . וכמו שהבנתם מוצאים בזה בילוי לעיתים גם ביום. 

אז בשביל מה כל ההקדמה הזו על שינה? זה פשוט גרם לי להסתכל גם על שינה כדבר חברתי - כן שינה חברתית , יכולה לנבוע - משמעמום/מהעובדה שכולם ישנים לידך/ או סתם, בלי סיבה...
באכילה התופעה הזו , אני מניחה, מוכרת לכולנו. יש אוכל אוכלים .רעבים או לא , זה כנראה לא כל כך משנה.

גם אצל תינוקות אכילה חברתית זו תופעה מוכרת. תינוקות רבים שאוכלים בצורה לא עיקבית בבית עשויים להפתיע את כולם בהיכנסם לגן. תינוקות רבים מוכנים לאכול רק בגינה ליד בני גילם.

אבל היום יום של תינוקות לרוב מבוסס יותר על מנגנון בריא של רעב ושובע. אחד איכותי שיודע לסמן להם בדיוק מתי רעבים או שבעים. 
כולם ודאי יודעים כמה קשה ל"שכנע" תינוק לא עייף לישון , כמה מניפולציות והתאמות זה מצריך - וכלל לא בטוח שבסוף ניסיון ההרדמה הזה יצלח. 
גם באוכל. הניסיון להאכיל תינוק לא רעב - נועד לכשלון , וטוב שכך! כי אותו מנגנון השומר עלינו מפני אכילה שאינה תואמת את צרכינו - עובד מצוין אצל תינוקות . 
נכון.. יש כאלו שאצלם הוא משובש - ונראה כי "הם אף פעם לא רעבים".
אך האמת היא שהמנגנון קיים, אך משהו כנראה גורם להם "להשתיק אותו" אולי שכנוע יתר מצד ההורה, אולי ההאכלה שאינה קשורה לרעב, אולי האכלת חלום בה רק נדמה לנו כי התינוק לא באמת יודע כי הוא אוכל.

וכשנראה לכם שהגיע השעה שיאכל, רק לפי השעה או מצב השמש בחוץ, שאלו את עצמכם אם הייתם מצליחים להרדים תינוק לא עייף. זה יזכיר לכם לא להאכיל תינוק לא רעב.
חג שמייח!!
עדי

ארוח בתוכנית של מיכל צפיר

אירוח בתוכנית של מיכל צפיר

תזונת תינוקות בחופש הגדול

יציאה מהשגרה, יציאה מהרגלי  התזונה.

החופש הגדול.

ניסיתם כבר הכל. גני שעשועים, פארקים , בריכה , ים, חברים.

פיקניק, מסעדה, אכילה באוטו, חטיף שחבר נתן בפארק, עוד ארטיק, עוד קרטיב.

הימים נראים ארוכים יותר, ולרוב הם עמוסים יותר ופחות מסודרים

אז מה בעצם זה עושה ב"מערכת" ?

יציאה מהשיגרה יכולה להיות חוויה טובה ומרעננת. יש הרבה ריגושים והרבה עניין. היום עובר בקלות גדולה יותר.

דמיינו יום עבודה טיפוסי שלכם , התחלתם במסך אחד במחשב ובסופו כנראה שיש 10-12 מסכים פתוחים. אם תנסו לשחזר מה הוביל ממסך למסך כנראה שזו תהיה משימה בלתי אפשרית.

או אולי הימים האלו שאתם זוכרים ששתיתם 4 כוסות קפה ועוגיה במטבח , אבל אוכל ממש לא היה שם. ובכל זאת רעב לא ממש הרגשתם..הייתם עסוקים/מסוקרנים/לא פנויים.

כזה הוא גם החופש הגדול, מחד חופש.. מאידך מקפיץ אותנו ממקום למקום וודאי אחרינו גם הילדים. עוברים מפעילות לפעילות - אוכלים ביס פה וביס שם.

ובערב… כשהם כבר במיטה. ישנה ירידה של הילוך אחד או שניים מסערת היום. התחושות מתחילות לחזור, הם משחזרים מה עבר עליהם היום. ופתאום גם הגוף מגיב קצת יותר - לפעמים הוא מזהה שחסרה לו ארוחה - מזינה דווקא - שאולי התפספסה לאורך היום.

באווירת שיגרה - בה יש סדר כללי ליום, סיטואציות כאלו פחות שכיחות ויכולות להיות ביטוי לקושי בפרידה מהיום. נסיון למשוך עוד רגע ערנות, או רצון לעוד אמאבא.

אז מתי אני מגישה ארוחה, ומתי אני שולחת למיטה?

ביום שיגרתי בו היה סדר מובנה ומאורגן של היום, לרוב אומר "נאכל בבוקר" כאשר הפעוט מבקש לצאת מהמיטה בטוענה שהוא רעב. אם תהיו עיקביים ונחושים באמירה תוכלו לזהות גם על פי התגובה שלו שסביר שזה רק הרצון להאריך את היום ולא רעב אמיתי.

בימים בהם השתנתה השיגרה- עשויים תינוקות פעוטות (וגם אנחנו) כאמור, לאבד מעט את התחושות לאורך היום. גופם הצעיר והמשוכלל של פעוטות יודע שעל מנת לישון היטב לאורך הלילה הם זקוקים לכמות מזון מסויימת . אם ביום סוער,כזה בו יצאתם מהשיגרה ,הילד מבקש לאכול - יש סיכוי סביר שזהו אכן רעב. הגישו לו כריך או אוכל זמין  ומזין אחר.

ועכשיו זה יהפוך להרגל?

לאו דווקא - כשם שיציאה מהשיגרה אינה הרגל , גם ארוחת לילה בסיומו של יום כזה תתפס מצידו כחריגה.

כך או כך, אם החלטתם כי אתם מגישים ארוחה , פשוט הגישו אותה - מבלי שיחה ארוכה על מה כדאי או נכון לאכול עכשיו.

והנה טיפ .. בגיל בו הם כבר מדברים - פעמים רבות סוג המזון שיבקשו יכול להעיד על רעב אמת או רעב תשומת לב,

פעוטות רבים נוהגים לבקש מזון מאוד מסויים בעת רעב (כריך/בננה/קציצה..) לעומת בקשה לעוגיה  או נשנוש כלשהו שיכול להעיד באמת על קושי בפרידה ולא על רעב.