כשהסרבנות לאכילה הגיעה אלינו

טל, הבן שלי, היה חולה כמה ימים.
בוכה המון, לא רוצה לאכול, מתקשה לישון ורק מושיט ידיים לשמיים (לא מתפלל אלא מחכה שמישהו ירים אותו)

לא אופיני בכלל, בדרך כלל הוא תינוק עצמאי שלרוב לא רוצה שיפריעו לו בדרכו אבל הוא שוב גרם לי לחשוב
על התנהגויות אכילה, הרגלי אכילה ובעיקר מה הייתי עושה כדי שהילד שלי רק יאכל משהו....

כאמור כ 3 ימים לא רוצה כל אוכל מוצק (הוא כבר בן שנה ו 8 חודשים :), ומידי פעם מבקש "לאב"
שזה בשפתו חלב - ובשפתנו בקבוק עם תמל.  ברגע שהוא מקבל - נכנס לפוזיצית שתיה (שכוב ומעפעף בעיניים)
ושותה אולי חצי מהכמות שהוגשה לו (שגם עליה ביום שיגרתי מדלג לעיתים)

ואז הוא שוב בוכה, ואנחנו שוב לא בטוחים אם הוא עייף, רעב או רק אחד מהם או שניהם.

ואז הוא הלך למקרר ואומר "חול" [שזה בשפתו - "אמא אני רוצה לאכול בבקשה"...]
מיד מוקמת לה ארוחה כלשהי

אבל כמו שבטח ניחשתם - "לחול" הוא לא ....

ושוב בכי של עייפות/ רעב שניהם?

או פשוט... לא מרגיש טוב!!

אתמול בערב הוא ישב על סבא שלו
והנחה אותו בדיוק אילו עוגות להאכיל אותו
באיזה קצב וטרח לומר"עוד" עוד".

והיום - אפילו טרח לבקש ממני
(הוא עוד לא הפנים לחלוטין את העבודה שלי)
"גידה"
שזוהי איך לא.. גלידה,
אחת מעשר המילים שהוא יודע היא גלידה
ילד פלא :)....

אחרי שהתייעצתי עם עצמי - החלטתי
שגם ללא מרגיש טוב
יש גבול ..
וכאן יכול להתחיל מדרון חלקלק
של הרגלים רעים על חשבון זה שאמא
מרחמת עליו, שלא אכל טוב כבר כמה ימים .

לא הייתה גלידה
היה קרקרים
עם פסטו וחתיכת ביצה שעפה לאויר ...

אבל בעיני זה היה יותר מתאים :)

זה בהחלט גורם לי לחשוב על כמה משפחות
שיום יום מתמודדות עם בחירות לא
 אידיאליות של התינוקות שלהם
או עם סרבנות אכילה .
ובכל זאת...
צריך להמשיך ולהתמיד בעקרונות שלנו
ולזכור כל הזמן שרק הבריאות
שלהם, מנחה ומובילה אותנו :)
אבל ללא שום ספק
ברוח טובה, נעימה וכזו שמשאירה הרבה מקום לאותם תינוקות

שום נזק (כנראה)לא נגרם לטל מכך שלא אכל הבוקר גלידה

(אל תדאגו הוא עוד יאכל הרבה גלידות)

ואני ממשיכה עם אותו קו ...
סומכת עליו שיודע כמה אוכל הוא צריך עכשיו
אבל עוזרת לו ליצר בחירות בריאות :)

תרגישו טוב ..
עדי