בשבוע שעבר התנהלה פה שיחה, המערבת מיתוג, יוקרה, כסף, אבטיחים וגבולות
האמצעית (חובבת אבטיחים מושבעת) שאלה (כמידי שבוע) "מתי תקני לי אבטיח?"
בנסיון התחמקות (נאיבי מצידי יש לומר ..) הסברתי כי אבטיח הוא פרי של קיץ, ועכשיו כמעט חורף (או לפחות ככה אומרים..)
מיד התגייסה לעזרתה אחותה "אבל אמא יש אבטיחים קטנים!" נכון אמרתי (ונסיתי לחשב את מילותיי הבאות) יש אבטיחים קטנים, אולם אבטיחים קטנים הם מאוד יקרים, ולכן אני קונה אותם רק מידי פעם. (כן כן.. גם לי יש גבולות, וכשאבטיח עולה 8 שקלים לק"ג כנראה שזו לא העונה לצרוך אותו..)
בשלב הזה הגענו לסיכום השיחה על ידי האמצעית - שפישטה את הדברים עד מאוד.
רק לאנשים שיש להם כסף יש אבטיח!
צרוף מקרים מיוחד (ומשמח מאוד!) הוביל אותנו אתמול למסיבת יום הולדת מושקעת, שגם באוכל שלה הושקעה מחשבה רבה, ומגש מהממם ומפתה של פירות ניצב על השולחן,
זו הייתה יום הולדת עם אבטיח!
אתם יכולים לדמיין כי ההתרגשות מצידה הייתה גדולה! וחסרת גבולות (כולל נקיטת בעלות גם על האבטיח של אח שלה!)
כמו בכל דבר בחיים גם אוכל ניתן למתג, ולהעריך.
אחת מהסיטואציות היחידות בה דברים חריגים/ נדירים הם כל כך רצויים :)
זה מחזיר בי מחשבות על הפוסט בנושא ימי ההולדת -ואיך שמחה וצהלה יכולה להיות גם בלי שולחן חטיפים מפואר,
ועוד מחשבות על איך מייצרים ממרכיבים פשוטים של ארוחת ערב רגילה פרצוף קסום בצלחת של חיות שיכול להפוך את אותה הצלחת למעט יותר מרגשת.
אל תפחדו לומר - "אין" - גבולות לא יצרו חסך אצל הילדים , ההפך! זה בדיוק המקום מבחינתם להעריך יותר את ה"יש" שלעיתים נדמה שבדור הנוכחי הפך להיות ברירת המחדל, מקבלים (כמעט) כל מה שרוצים...(ואגב... גם אצלנו המצב די דומה ורק שיחות מעין אלה מזכירות לי כמה זה בסדר לומר "אין"...)
וגם הפעם, אני עדיין סקרנית לשמוע.. איך השפיע הרעש התקשורתי סביב עניין ההזנה, בגנים שלכם?
האמצעית (חובבת אבטיחים מושבעת) שאלה (כמידי שבוע) "מתי תקני לי אבטיח?"
בנסיון התחמקות (נאיבי מצידי יש לומר ..) הסברתי כי אבטיח הוא פרי של קיץ, ועכשיו כמעט חורף (או לפחות ככה אומרים..)
מיד התגייסה לעזרתה אחותה "אבל אמא יש אבטיחים קטנים!" נכון אמרתי (ונסיתי לחשב את מילותיי הבאות) יש אבטיחים קטנים, אולם אבטיחים קטנים הם מאוד יקרים, ולכן אני קונה אותם רק מידי פעם. (כן כן.. גם לי יש גבולות, וכשאבטיח עולה 8 שקלים לק"ג כנראה שזו לא העונה לצרוך אותו..)
בשלב הזה הגענו לסיכום השיחה על ידי האמצעית - שפישטה את הדברים עד מאוד.
רק לאנשים שיש להם כסף יש אבטיח!
צרוף מקרים מיוחד (ומשמח מאוד!) הוביל אותנו אתמול למסיבת יום הולדת מושקעת, שגם באוכל שלה הושקעה מחשבה רבה, ומגש מהממם ומפתה של פירות ניצב על השולחן,
אתם יכולים לדמיין כי ההתרגשות מצידה הייתה גדולה! וחסרת גבולות (כולל נקיטת בעלות גם על האבטיח של אח שלה!)
כמו בכל דבר בחיים גם אוכל ניתן למתג, ולהעריך.
אחת מהסיטואציות היחידות בה דברים חריגים/ נדירים הם כל כך רצויים :)
זה מחזיר בי מחשבות על הפוסט בנושא ימי ההולדת -ואיך שמחה וצהלה יכולה להיות גם בלי שולחן חטיפים מפואר,
ועוד מחשבות על איך מייצרים ממרכיבים פשוטים של ארוחת ערב רגילה פרצוף קסום בצלחת של חיות שיכול להפוך את אותה הצלחת למעט יותר מרגשת.
אל תפחדו לומר - "אין" - גבולות לא יצרו חסך אצל הילדים , ההפך! זה בדיוק המקום מבחינתם להעריך יותר את ה"יש" שלעיתים נדמה שבדור הנוכחי הפך להיות ברירת המחדל, מקבלים (כמעט) כל מה שרוצים...(ואגב... גם אצלנו המצב די דומה ורק שיחות מעין אלה מזכירות לי כמה זה בסדר לומר "אין"...)
וגם הפעם, אני עדיין סקרנית לשמוע.. איך השפיע הרעש התקשורתי סביב עניין ההזנה, בגנים שלכם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה