אבטיחים - סיבוב שני,או חלומות גדולים...

יש כל מיני טיפוסים של ילדים, 
מחוברים למציאות/מחוברים לעצמם/קשובים לסביבה/קשובים לעצמם/חולמים וחולמניים או כאלו שהם קצת מכל דבר.

ילדת הממרח (או הסנדוויץ' אם תתעקשו) שלנו  מחוברת לעצמה, היא יודעת לומר בכל נקודת רעב בדיוק מה היא רוצה. היא יודעת להניח את הכפית גם באמצע הביס אם שבעה וגם יודעת לדרוש ארוחת ערב שנייה אם מרגישה שחסר לה עוד קצת למילוי המיכל. 

כבר מינקות תמיד אמרתי.. שגם אם תשאיר אותה אצל מישהו שלא ממש מכיר אותה . היא תדע להסביר לו מה היא רוצה. 

כבר כמה שבועות שיש לה חלומות , היא מרשה לעצמה גם לחלוק אותם (וזה גם אגב לא מובן מאליו..) בבוקר היא באה ומספרת :
"אמא יש לי כמה חלומות, אני חולמת שיש לי שוב את המוצץ וגם אני חולמת על מנגו ועל אבטיח "
היא זוכה מאתנו לחיבוק מבין בעניין המוצץ (ויודעת שכנראה הוא לא יחזור, יש לציין כי הפרידה ממנו הייתה עניינית ופשוטה כאשר החליטה עליה :) ) והסבר קצר שעבור מנגו ואבטיח נצטרך לחכות עד הקיץ....

"מתי זה הקיץ?" 
קצת אחרי יומההולדת של אבא , 

"מתי יומההולדת של אבא" 
בפסח.. ממש עוד מעט .

השבוע ביליתי איתה יום שלם - בזמן שאחייה הלכו לבית הספר ולגן, אני מודה, זו חוויה יותר ממרעננת לחלוק יום רק עם ילד אחד.

הלכנו לסופר... ולא עמדנו בפיתוי.
הגשמתי לה חלום מתוק, רכשנו אבטיח, היא בקושי הצליחה לחכות עד שנגיע הביתה,היא צהלה כל הדרך רק מאותה המחשבה.
היא אכלה שתי צלחות והשמיע קולות ייחודיים רק לה (טוב נו .. גם לי ) בזמן שהיא אוכלת בהנאה 

כל כך קל לפעמים להגשים חלומות :)
זה היה בדיוק בטעם שהיא זכרה את זה ואפשר היה לראות את זה עליה. 

בבוקר היא ביקשה לקחת אבטיח בשקית בדרך לגן.. זה כבר היה קצת יותר מסורבל:) 
מחר בבוקר אני מבטיחה לנהל את הזמן כך שתאכל אבטיח :)

טרום קיץ נעים...
אני גם לא בטוחה אם אתם זוכרים .. אבל אבטיחים כבר היו פה פעם בשיחה שלנו